טמפרטורות מומלצות לאידוי

תהליך אידוי של קנאביס רפואי או של צמחי מרפא אחרים הוא תהליך פשוט שמתבצע כולו על ידי שימוש באוויר חם בלבד. האוויר החם לכוד בתוך תא קרמי (או חומר אחר) ומשמש לצורך מיצוי הלחות והחומרים הפעילים שקיימים בצמח לכדי סילון של אדים הניתנים לשאיפה. תהליך זה אמנם מתבצע בטמפרטורה גבוהה אך הוא לא כולל שריפה ולכן גם מפלט ממנו עשן או חומרים מזיקים אחרים.

אידוי מתבצע בתוך מערכת סגורה הקיימת במכשיר וופורייזר, בתוכה מתבצעת הפקת החומרים הפעילים בתהליך של חימום מבוקר.תהליך האידוי צריך להתבצע בטמפרטורה אידיאלית, אותה מודדים לפי טמפרטורות האידוי והרתיחה (מעבר מנוזל לגז) של החומרים הפעילים בצמח, שהם הגורמים לפיהן מוכוון התהליך. קנאביס רפואי מכיל חומרים הנקראים קנאבינואידים וטרפנים ואלו החומרים אותם מחפשן המשתמש לאדות.

טמפרטורות לאידוי – מדריך קצר

אידוי מלא וממצה של חומר גלם צמחי ובייחוד של צמחי מרפא דורש חימום הדרגתי ומבוקר, לפי מדרגות חימום שונות המוגדרות לפי נקודות הרתיחה של החומרים הפעילים השונים. מכשירי האידוי שקיימים בשוק רובם ככולם מאפשרים שליטה בטמפרטורת האידוי באופן בו ניתן להגדיר את מדרגות הטמפרטורה הרצויות בצורה משוערכת (3-5 מדרגות חימום קבועות) או מדויקת.

השלב הראשון של תהלחף האידוי התקין הוא בחירה בטמפרטורה המתאימה למיצוי מלא של החומרים הפעילים, ואחר כך התהליך ממשיך בהגדרת מדרגות הטמפרטורה ביניהן תתבצע העלייה ההדרגתית. אידוי דורש עלייה הדרגתית בין מספר טמפרטורות עד להגעה לטווח המקסימלי שמאפשר מכשיר האידוי הספציפי בו נעשה שימוש, והכוונתו מתבצעת בעיקר לפי הטעם הרצוי וההשפעה המורגשת על ידי המשתמש.

ביצוע אופטימלי של תהליך האידוי מתחיל מהטמפרטורה המינימלית האפשרית במכשיר (לפחות 130 מעלות צלסיוס) במטרה לחמם את החומר הצמחי באופן הדרגתי. בזמן זה יש לעלות בכל 2 דקות בכ-15 מעלות צלסיוס עד שמגיעים לתחילת טווח האידוי האפקטיבי של קנאבינואידים ב-180 מעלות צלסיוס. בטמפרטורה זו מתבצע אידוי יעיל של THC אך לא של CBD, שרק מתחיל ב-180 מעלות.

בהמשך תהליך החימום ולאחר 5 דקות בטמפרטורה של 180 מעלות, ישנה עלייה נוספת ל-200 מעלות – כאן זהו עיקר טווח האידוי האפקטיבי של הקנאבינואידים השונים (CBD, CBN, CBC, THC) ולמרות שיש בו טעם חלש יותר עקב החום הגבוה, ההשפעה היא מוגברת ומורגשת יותר. בטווח של 130-180 מעלות יש טעם חזק וטבעי והשפעה חלשה, בטווח של 180-200 יש טעם בינוני והשפעה חזקה יותר, ובטווח של 200-220 מעלות יש טעם מינימלי עם השפעה רפואית גבוהה.

באידוי קנאביס רפואי, נקודת הרתיחה בה CBD הופץ לגז היא כ-180 מעלות צלסיוס בעוד THC הופך לגז ב-157 מעלות צלסיוס. אלו שני החומרים הפעילים העיקריים בצמח אליהן נהוג להתייחס, ולכן אידוי בטווח של 180-190 מעלות יפיק אפקט טיפולי מורגש במרבית המקרים משניהם. מרבית הטרפנים הדומיננטיים בקנאביס שמשלימים את השפעתו הרפואית, כולל טרפינול (A-TERPINEOL) ולינאלול (LINALOOL) מתאדים גם הם בטווח זה, מה שמחזק את האפקט המורגש על ידי המשתמש. לסיכום, הטווח האופטימלי לאידוי מוצרי קנאביס רפואי הוא 200-210 מעלות לצורך רפואי מוגבר ו-190-200 מעלות לצורך רפואי שאינו כולל שיכוך כאבים מיידי.

למרות שיש די מידע שיעזור להבין את התהליך, אין מידע מחקרי הנוגע למרבית החומרים הפעילים שקיימים בקנאביס רפואי (מעל 120) על גוף האדם או מידע לגבי מרבית החומרים הפעילים שקיימים בצמחי מרפא אחרים. מסיבה זו, לא ניתן עדיין ליצור פרופיל מלא ומדויק של אידוי אופטימלי המבוסס על צריכת מקסימום חומרים פעילים במינימום זמן באופן סטנדרטי אחיד שמתאים לכולם. כיום, פרופיל זה נבנה על ידי כל משתמש בהתאם לצרכיו וטעמו האישי, בעיקר לפי מה שהוא מנסה להשיג מתהליך האידוי ברמה הפרמקולוגית או הטיפולית.

חשוב לציין כי אידוי בטמפרטורה גבוהה שאינו מניב סילון אדים עשוי להיגרם עקב בעיה במנגנון הפעילות של הוופורייזר, צמח מרפא או חומר גלם צמחי באיכות ירודה או שימוש לא נכון במכשיר האידוי עצמו, אך לא בשל בעיה בהגדרת טמפרטורה, אלא אם כן היא כוונה לפחות מ-100 מעלות ולא מאפשרת אידוי מים – בדרך כלל לא אפשרי במכשירי אידוי. בכל אידוי תקין, מתקבל סילון אדים המבוסס על אדי מים הנובעים מהלחות הטבעית הקיימת בצמח המרפא.