מוצרי CBD (שאינם מכילים THC) לרוב לא מוגדרים בתור מוצרי קנאביס רפואי והשיווק והייצור שלהם לא נאכף בחו"ל תחת ההגבלות על ייצור ושיווק מוצרים לשימוש רפואי, כמו אלו (IMC-GMP) עליהם אחראי משרד הבריאות בישראל. מסיבה זו, רכישה של מוצרי CBD דרך אתרים שונים ברשת או גורמים שאינם מוסמכים לכך על ידי משרד הבריאות (עקב חוסר בחקיקה מקלה על CBD) עלולה להניב תוצאות לא טובות, כאשר לעיתים 'לא טובות' זה בלשון המעטה. מוצרי CBD שנמכרים ברשת שלא תחת ההגדרה של מוצרי המפ, צריכים להכיל ריכוז גבוה של CBD, לכל הפחות 10% של חומר פעיל ובדרך כלל עד 30%, אך מכיוון שאין פיקוח קפדני אחר תהליכי הייצור שלהם, גם לא כאשר מדובר במוצרים מחו"ל שנשלחים לישראל, ואין גורם מבקר שבאחריותן לוודא את ריכוז החומר הפעיל שיש במוצר בפועל, לעיתים רבות הם עשוים להכיל ריכוז שונה של חומר פעיל או לא להכיל אותו כלל.
מוצרי CBD אשר מיוצרים ונמכרים שלא במסגרת אכיפה ממשלתית לבעלי רישיון קנאביס רפואי אלא משווקים באופן חופשי לציבור הרחב, ידועים בתור מוצרים בהם קיים הבדל משמעותי בין תיאור המוצר על ידי היצרן או המשווק לבין המצב שקיים בפועל במוצר שמגיע ללקוח הקצה. מסיבה זו, גורמים שונים – ביניהם ארגוני רגולציה וגורמים ממשלתיים שונים – החלו לבצע ניתוחים מעמיקים (כרומוטוגרפיית גז) ובדיקות של מוצרי CBD במטרה לגלות מה באמת קיים בתוכם.
בדיקות מוצרי CBD מראות: הבדל גדול בין המוצר לאריזה
בבדיקות שנערכו על ידי ה-FDA ובחנו מוצרי CBD אשר מיוצרים ומשווקים מארה"ב ואירופה לשאר העולם, הנתון המשמעותי ביותר שהתגלה הוא חוסר התאמה משמעותי בין אריזת המוצר עליה מצוין ריכוז החומר הפעיל שאמור להיום קיים בו, לבין ריכוז החומר הפעיל שקיים במוצר הארוז באריזה, שלעיתים אפילו לא תואם לה. הבדיקות הללו נערכו במעבדות מתקדמות, הרחק מהישג ידו של הצרכן הפשוט שמעוניין לבחון את יעילות המוצרים שלו באופן פרטי, ולכן בעקבות פרסום ממצאיהן בכלי תקשורת מרכזיים בארה"ב, צרכנים רבים הפכו זהירים יותר בנוגע לרכישת מוצרי CBD באינטרנט.
ממצאי הבדיקות השונות שנערכו על ידי ה-FDA וארגון הבריאות העולמי ׁ(WHO) ובחנו מוצרי CBD נפוצים – בעיקר שמני CBD לבליעה ומתן תת-לשוני, מאכלים וממתקים המכילים CBD, משחות וקרמים המכילים CBD לטיפול במחלות ובעיות עור ונוזלי CBD לאידוי במכשיר וופורייזר – עלו ממצאים שמראים כי כמות החומר הפעיל אשר קיימת במוצר מסוים בפועל היא בקושי כמחצית ממה שמצוין על האריזה. במרבית המקרים, כך לפי הבדיקות, מדובר בתכולה של 10% CBD במוצרים שאמורים להכיל למעלה מ-20%, וכמות של 3-4% במוצרים שהיו אמורים להכיל 10% או 15% של CBD.
הבדל של 50% בתכולת החומר הפעיל נחשב למקרה טוב, כאשר בחלק גדול מהבדיקות נמצא כי ההבדל בין כמות החומר הפעיל על גבי האריזה לבין זו הקיימת במוצר היה משמעותי בהפרש ניכר של עד 95% וכמעט עד כדי הפיכת המוצר ללא אפקטיבי לשימוש רפואי. כך למשל, דובוני גומי שהיו אמורים להכיל בתיאוריה 15 מ"ג של CBD מכילים בפועל רק 1.2 מ"ג של CBD כל אחד. במקרה אחר, קרם CBD להעשרת וריפוי העור שאמור להכיל 150-200 מ"ג של CBD ואשר מכיל בפועל רק כ-20 מ"ג של CBD, שלפי הממצאים אפילו מופק מהמפ.
בנוסף להבדלים בריכוז החומר הפעיל, נושא המקור הצמחי ממנו הופק המוצר נמצא כבעייתי לא פחות. בבדיקות נמצא כי מוצרים שמיוצרים לכאורה בשיטת "פול ספקטרום" (מפרחי קנאביס שלמים, בתהליך מיצוי שגורם לתכולת חומרים אחרים מלבד CBD) אך בפועל נמצאו בתור מוצרים שלא רק שאינם מכילים CBD אלא אינם מכילים אף אחד (!) מהחומרים הפעילים שקיומם מצוין על גבי אריזת המוצר. במקרים רבים תוצאות הבדיקה הראו כי בחומר הנבדק קיימת "תוצאה שלילית לגבי הימצאות קנאבינואידים", שפירושה כי החומר מופק, במקרה הטוב, מצמח המפ תעשייתי או אפילו מזרעי המפ בלבד, כלומר שהוא אינו מכיל חומרים פעילים בעלי תועלת רפואית, כולל CBD.
עוד נמצא בבדיקות כי חוסר בחומרים פעילים הוא לא השיא השלישי אליו מגיעים מוצרי CBD המשווקים מאירופה וארה"ב. ממצאי הבדיקות מלמדים כי בחלק מהמוצרים קיימים חומרים מזיקים, אפילו מזיקים מאד, כמו למשל חומרים מבוססי גז/אלכוהול אשר משמשים להפקת CBD מפרחי קנאביס, או לחלופין חומרי אריזה ואיטום המשמשים לשימור תוצרת חקלאית. חומרים מסוג זה מזיקים לבריאות, ואם הם קיימים במוצר שמיועד לשימוש רפואי, הדבר מעיד על כך שתקני האיכות והאכיפה של החברות שאמורות לעמוד בהם בתחום ה-CBD, עדיין נמצאים במצב רע יחסית. לכן, חשוב לקנות מוצרי CBD ממקור אמין ואיכותי, או לחכות שיהיה אישור למכור אותם לציבור הרחב גם כאן בישראל ללא צורך ברישיון קנאביס רפואי.